הכוח הבלתי נתפס של טיפול בהקשבה

איך טיפול בהאזנה יכול לעזור לך לווסת את מערכת העצבים שלך

תארו לעצמכם שיש טיפול שבו אתם פשוט מקשיבים לצלילים או למוזיקה, מה שגורם לכם להרגיש רגועים יותר, מחוברים יותר ושולטים יותר.

טיפול באמצעות האזנה למוזיקה אינו עוסק רק בהנאה ממוזיקה. זוהי שיטה עוצמתית, הנתמכת במדע, המסייעת לשפר את תפקוד המוח והגוף.

בבלוג זה נגלה כיצד טיפול בהקשבה יכול לעזור בשיפור בריאות הנפש, בהתבסס על מחקרים עדכניים ודוגמאות מהפרקטיקה.

הכוח של טיפול בהקשבה

טיפול באמצעות צלילים משתמש בצלילים, במוזיקה ובתדרים מסוימים כדי להפעיל את מערכת העצבים. אבל איך זה עובד בדיוק? הסוד טמון בנוירופלסטיות, היכולת המדהימה של המוח שלנו להשתנות ולהסתגל.

כשאתה מאזין לטיפול בהאזנה, אתה מפעיל חלקים במוח המשפיעים על הרגשות, ההתנהגות ואפילו על הגוף שלך. שינויים אלה אינם זמניים בלבד, אלא יכולים להביא לשיפורים מתמשכים באופן שבו אתה מרגיש ומגיב לאתגרי החיים [Chatterjee et al., 2021].

חלק חשוב בטיפול בהקשבה הוא הקשר בין המוח למערכת העצבים האוטונומית. חלק זה של מערכת העצבים מווסת תפקודים חשובים כגון קצב הלב, הנשימה והעיכול.

על ידי האזנה לצלילים מסוימים, אנו יכולים לאזן את המערכת הזו, מה שמאפשר לך להרגיש רגוע יותר וטוב יותר [McCorry, 2007].

טיפול בהאזנה ועצב התועה

אחד החלקים החשובים ביותר בטיפול בהקשבה הוא עצב התועה.

אולי שמעתם פעם על עצב התועה כעל “הכביש המהיר” בין המוח לגוף.

עצב זה משפיע רבות על האופן שבו אנו מרגישים, הן מבחינה נפשית והן מבחינה גופנית, והוא קשור ישירות לשמיעתנו. טיפולים באמצעות האזנה, כגון Safe and Sound Protocol (SSP), מסייעים לגירוי עצב התועה באמצעות צלילים, מה שמביא לרגיעה ולתחושת ביטחון [Porges, 2013].

כאשר עצב זה מגורה כראוי, אנו מרגישים פחות חרדה, יש לנו יותר שליטה ואנו יכולים להתמודד טוב יותר עם לחץ.

ניתן לראות זאת ככפתור איפוס לגוף. גירוי עצב התועה מסייע לנו לעבור ממצב של “להילחם או לברוח” למצב של “מנוחה והתאוששות”, שבו גופנו יכול להחלים ונפשנו מרגישה רגועה יותר [Dolphin et al., 2022].

יישומים של טיפול בהקשבה

טיפול בהאזנה יכול להיות יעיל מאוד עבור אנשים הסובלים מחרדה, טראומה, בעיות בעיבוד חושי ואפילו מכאבים פיזיים.

כלים כגון Safe and Sound Protocol (SSP) פותחו במיוחד כדי להתמודד עם בעיות אלה.

SSP הוא יותר מסתם מוזיקה.

זהו טיפול שתוכנן בקפידה המשתמש באלגוריתם פטנט. מטרתו היא לווסת את מערכת העצבים ולעזור לך להרגיש מאוזן וחזק יותר [Porges et al., 2014].

מחקרים מראים, למשל, שילדים עם אוטיזם שהשתמשו ב-SSP חוו שיפור משמעותי במיומנויות החברתיות, ביכולת ההקשבה ובאיזון הרגשי שלהם [Squillace et al., 2022].

ה-SSP משמש גם לאנשים שחוו טראומה, כדי לעזור להם להיות פחות מתוחים ולהרגיש בטוחים יותר ומחוברים יותר [Rajabalee et al., 2022].

טיפול בהאזנה אינו מתמקד רק בהפחתת תסמינים, אלא גם מסייע בהנחת היסודות לבריאות נפשית ארוכת טווח.

מדוע טיפול בשמיעה הוא כל כך שימושי בימינו

העולם של ימינו הוא מלחיץ. אנשים רבים מתמודדים עם לחץ מתמיד, חוסר ודאות ואתגרים העלולים להוציא את מערכת העצבים שלנו מאיזון.

טיפול בהאזנה מציע דרך עדינה ולא פולשנית להחזיר את האיזון למערכת שלנו.

זה שימושי במיוחד מכיוון שהוא לא דורש לחשוב במודע על המחשבות או הרגשות שלך, מה שלפעמים יכול להיות קשה. במקום זאת, הוא פועל דרך הגוף שלך, מה שגורם לך להרגיש טוב יותר מבפנים [Finn & Fancourt, 2018].

מכיוון שמדובר בגישה בטוחה, נגישה ומקיפה, טיפול בהקשבה מושך אנשים רבים.

בין אם משתמשים בו בשילוב עם טיפולים אחרים או לבד, הוא מספק דרך יעילה להרגיע את מערכת העצבים. בסופו של דבר, זה מוביל לחיים מאושרים ובריאים יותר [Chlan et al., 2018].

מסקנה: התאימו את עצמכם לרווחתכם

טיפול בהאזנה הוא יותר מטרנד בריאותי, זוהי שיטה מבוססת מדעית לריפוי ואיזון מערכת העצבים שלנו.

על ידי עבודה מודעת עם צלילים, תוכלו לנצל את היכולת הטבעית של המוח שלכם להשתנות, להרגיע את הנפש ולשפר את רווחתכם הכללית [Ellis & Thayer, 2010].

בין אם אתם סובלים מחרדה, טראומה או מתח יומיומי, טיפול באמצעות האזנה יכול להיות כלי עוצמתי שיעזור לכם להרגיש מחוברים יותר, חזקים יותר ורגועים יותר.

מקורות:

• Chatterjee, D., Hegde, S., & Thaut, M. (2021). פלסטיות עצבית: הבסיס של התערבויות מבוססות מוזיקה בשיקום נוירולוגי. שיקום נוירולוגי.
• McCorry, L. K. (2007). פיזיולוגיה של מערכת העצבים האוטונומית. כתב העת האמריקאי לחינוך פרמצבטי.
• Porges, S. W. (2013). תיאוריית הפולי-ווגל: היסודות הנוירו-פיזיולוגיים של רגשות, התקשרות, תקשורת וויסות עצמי.
• Dolphin, H., Dukelow, T., & Finucane, C. (2022). התפקיד המשלים של גירוי עצב התועה הטרנסקוטני בוויסות הביצועים הנוירו-קרדיווסקולריים והקוגניטיביים. חזיתות במדעי המוח.
• Porges, S. W., Bazhenova, O. V., Bal, E., & Lewis, G. F. (2014). נקודות מבט של מעורבות חברתית וקישוריות במחקר על התנהגות חברתית.
• Squillace, M., Porges, S. W., & Lewis, G. F. (2022). מחקר מקרה על ההשפעות של Safe and Sound Protocol (SSP) על אוטיזם. כתב העת לאוטיזם והפרעות התפתחותיות.
• Rajabalee, Y., Porges, S. W., & Lewis, G. F. (2022). Safe and Sound Protocol (SSP) והחלמה מטראומה: מחקר מקרה. סקירת הפסיכיאטריה של הרווארד.
• Finn, S., & Fancourt, D. (2018). ההשפעה הביולוגית של האזנה למוזיקה בסביבות קליניות ולא קליניות: סקירה שיטתית. התקדמות במחקר המוח.
• Chlan, L., Heiderscheit, A., & Skaar, D. J. (2018). הערכה כלכלית של התערבות מוזיקלית מכוונת מטופל עבור מטופלים בטיפול נמרץ. רפואה קריטית.
• Ellis, R. J., & Thayer, J. F. (2010). מוזיקה ותפקוד (או תפקוד לקוי) של מערכת העצבים האוטונומית. תפיסת מוזיקה.