פרויקט מחקר הממומן על ידי הקרן האוסטרלית לילדות (ACF) מתבצע במתקני AKF באוסטרליה במטרה להעריך את יעילות פרוטוקול Safe & Sound (SSP) בקרב ילדים עם היסטוריה של טראומה.
המחקר, שכותרתו “The Listening Project: Tuning Into Change” (פרויקט ההקשבה: התאמה לשינוי), ממומן על ידי הקרן האוסטרלית לילדות (Australian Childhood Foundation) ונערך במתקני הקרן באוסטרליה. מטרתו הייתה לבחון את יעילותו של פרוטוקול Safe and Sound (SSP) בקרב ילדים עם עבר טראומטי. ה-SSP, שתוכנן כ“תרגיל עצבי”, מתמקד בהפחתת רגישות יתר לשמיעה, שיפור עיבוד השמיעה של דיבור ושיפור ויסות התנהגותי. הפרוטוקול משתמש בגירוי אקוסטי כדי לתרגל ולנרמל את הוויסות העצבי של מבני האוזן התיכונה.
היבטים עיקריים במחקר:
1. מטרה ומבנה:
– המחקר מתמקד בילדים בגילאי 7 עד 14 המקבלים שירותים מיחידת שירותי טראומה לילדים של הקרן האוסטרלית לילדות.
– המחקר הוא מחקר התערבותי, שבו ילדים נחשפו ל-SSP במשך כ-45 דקות ביום, במשך 5 ימים רצופים.
2. התערבות:
– ה-SSP מורכב מהאזנה לגירוי אקוסטי מבוקר מחשב, שנועד למודולציה של תדר המוזיקה הקולית המועברת למשתתף. גירוי זה מכוון לגיוס ולמודולציה של הוויסות העצבי של שרירי האוזן התיכונה.
3. קריטריונים להערכה:
– המחקר כולל מספר מדדי תוצאה ראשוניים ומשניים, בהם הערכת רגישות יתר שמיעתית, ויסות מצב אוטונומי, עיבוד שמיעתי, התנהגות חברתית ותפקוד ההעברה של שרירי האוזן התיכונה.
4. משתתפים ושיטות:
– המחקר עוסק בהקצאה מקבילה ולא אקראית של משתתפים לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת ללא התערבות.
5. חשיבות המחקר:
– מחקר זה מספק תובנות חשובות לגבי היעילות של SSP בשיפור העיבוד השמיעתי והוויסות ההתנהגותי בקרב ילדים עם עבר טראומטי. הוא מדגיש את היתרונות הפוטנציאליים של תרגילים עצביים בטיפול בהפרעות הקשורות לטראומה.
שאלות למחשבה:
1. עד כמה יעיל ה-Safe and Sound Protocol בהפחתת רגישות יתר לשמיעה בקרב ילדים עם עבר טראומטי?
2. באיזו מידה תורם ה-SSP לשיפור הוויסות האוטונומי והעיבוד השמיעתי בקרב המשתתפים?
3. מהן ההשלכות הפוטנציאליות של ממצאים אלה על הטיפול בילדים הסובלים מהפרעות הקשורות לטראומה?
