מחקר: האם שונות נמוכה בקצב הלב קשורה להפרעות רגשיות?
קראו את הפרסום המחקרי החדש של Cattaneo et al. (2021) הדן בתיאוריה הפולי-ווגלית ובמודל האינטגרציה הנוירו-ויסצרלית כדי להבין טוב יותר כיצד קצב הלב (HRV) קשור להפרעות רגשיות, ביצועים קוגניטיביים והפרעות פסיכופתולוגיות.
המחברים מזהים מספר מחקרים התומכים בממצאיו של ד"ר פורגס וחוקרים אחרים בנוגע לקשר הדו-כיווני בין הלב לנפש.
המחקר בוחן את הקשר בין שונות קצב הלב (HRV), חוסר ויסות רגשי, ממדים פסיכופתולוגיים ותפקוד לקוי של האונה הקדמית. המחקר מבוסס על תיאוריית הפולי-ווגל והמודל האינטגרטיבי הנוירו-ויסצרלי כדי להבין את האינטראקציות המורכבות בין מערכת העצבים האוטונומית, ויסות רגשי, תפקודים קוגניטיביים ופסיכופתולוגיה.
הנקודות החשובות ביותר:
1. שונות קצב הלב (HRV): HRV הוא מדד לשונות בזמן בין פעימות הלב ונחשב כאינדיקטור לפעילות מערכת העצבים האוטונומית. HRV נמוך קשור לתפקוד רגשי וקוגניטיבי ירוד ולמגוון הפרעות פסיכופתולוגיות.
2. תיאוריית הפולי-ווגל ומודל האינטגרציה הנוירו-ויסצרלית: תיאוריות אלה מספקות מסגרת להבנת הקשר בין מערכת העצבים האוטונומית להתנהגות. הן מדגישות את חשיבות הפעילות הווגאלית (הנמדדת באמצעות HRV) לוויסות רגשי ותקשורת חברתית.
3. ויסות רגשי: HRV גבוה קשור לוויסות רגשי טוב יותר ולאסטרטגיות התמודדות, בעוד ש-HRV נמוך קשור לחוסר ויסות רגשי, הבא לידי ביטוי בהתנהגויות המאופיינות בחרדה ובתהליכי קשב נוקשים.
4. פסיכופתולוגיה: HRV נמוך נחשב כגורם אפשרי למגוון הפרעות נפשיות, כולל הפרעות חרדה, הפרעת פאניקה, סכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית.
5. תפקודים נוירופסיכולוגיים וקליפת המוח הקדמית: קיים קשר בין HRV לבין תפקודי המוח הקדמי. HRV גבוה קשור לביצועים טובים יותר של המוח הקדמי ולתפקודים קוגניטיביים, כולל קשב ותפקודים ניהוליים.
6. השלכות על טיפול ומחקר: הממצאים מצביעים על כך ש-HRV יכול לשמש כסמן ביולוגי לדיספונקציות רגשיות וקוגניטיביות ולפסיכופתולוגיה. יש לכך השלכות הן על הפרקטיקה הקלינית והן על מחקרים עתידיים.
שאלות למחשבה:
1. כיצד התערבויות שמטרתן לשפר את HRV יכולות לתרום לוויסות רגשי טוב יותר ולהפחתת תסמינים פסיכופתולוגיים?
2. באילו דרכים מחקרים עתידיים יכולים להמשיך ולחקור את הקשר בין HRV לבין הפרעות פסיכופתולוגיות ספציפיות?
3. כיצד ניתן ליישם את הידע על הקשר בין HRV לתפקודים פרונטליים קדמיים בשיקום ובטיפול נוירו-פסיכולוגי?
