הפחתת רגישות יתר בהפרעת הספקטרום האוטיסטי:
ממצאים ראשוניים להערכת פרוטוקול פרויקט ההאזנה (קודמו של פרוטוקול Safe and Sound)
המחקר “הפחתת רגישות יתר שמיעתית בהפרעת הספקטרום האוטיסטי: ממצאים ראשוניים בהערכת פרוטוקול פרויקט ההאזנה” בוחן את היעילות של פרוטוקול פרויקט ההאזנה (LPP) בקרב ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASS) להפחתת רגישות יתר שמיעתית. LPP נועד לשפר את הוויסות העצבי של שרירי האוזן התיכונה, החיוני לעיבוד דיבור אנושי ותקשורת חברתית. המחקר מורכב משני ניסויים שבהם LPP מושווה לקבוצות ביקורת.
נקודות עיקריות:
1. משתתפים: ילדים עם אבחנה של ASD ללא היסטוריה של התקפים. הניסויים כללו קבוצות שונות: קבוצת מוזיקה מסוננת וקבוצות ביקורת (אוזניות ללא מוזיקה בניסוי I, מוזיקה לא מסוננת בניסוי II).
2. התערבות: ההתערבות כללה חמש פגישות של כ-45 דקות ביום, במהלכן המשתתפים האזינו לגירוי אקוסטי באמצעות אוזניות. LPP השתמש במוזיקה מסוננת כדי לאמן את הוויסות העצבי של האוזן התיכונה.1. משתתפים: ילדים עם אבחנה של ASD ללא היסטוריה של התקפים. הניסויים כללו קבוצות שונות: קבוצת מוזיקה מסוננת וקבוצות ביקורת (אוזניות ללא מוזיקה בניסוי I, מוזיקה לא מסוננת בניסוי II).
3. מדידות: השיפורים נבדקו באמצעות שאלונים להורים והערכות התנהגותיות. הדגש היה על שינויים ברגישות השמיעתית, בדיבור ובאינטראקציה החברתית.
4. תוצאות ניסוי I: בהשוואה לקבוצת האוזניות, קבוצת ה-LPP הראתה שיפור משמעותי ברגישות השמיעתית, בדיבור ספונטני, בהקשבה ובארגון התנהגותי.
5. תוצאות ניסוי II: בהשוואה לקבוצת המוזיקה הלא מסוננת, קבוצת ה-LPP הראתה שיפור משמעותי ברגישות השמיעתית ובשליטה הרגשית. ההשפעות על דיבור ספונטני, הקשבה וארגון התנהגותי נראו קשורות להאזנה למוזיקה, ללא קשר לסינון.
6. תוצאות: המחקר תומך ביעילות ה-LPP בהפחתת רגישות שמיעתית בקרב ילדים עם ASD. תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם התיאוריה הפולי-ווגלית. התרומה הייחודית של ה-LPP נראית כפחתת רגישות יתר שמיעתית, עם שיפורים נוספים בהתנהגות החברתית בקרב ילדים המראים שיפור.
7. מגבלות: המחקר הסתמך על דיווחים סובייקטיביים של הורים והיה כפוף למשתנים שונים, כגון טיפולים אחרים שקיבלו הילדים. בנוסף, המשתתפים היו צעירים וסבלו מאוטיזם חמור, מה שעלול להשפיע על הישימות הכללית של התוצאות.
8. כיוונים עתידיים: מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בהמשך אימות ה-LPP ובהבנת המנגנונים הבסיסיים, אולי באמצעות מדידות אובייקטיביות של תפקוד האוזן התיכונה.
שאלות למחשבה:
1. כיצד משפיע LPP על הוויסות העצבי של האוזן התיכונה אצל ילדים עם ASD וכיצד הוא תורם לשיפור הרגישות השמיעתית וההתנהגות החברתית?
2. האם תוצאות מחקר זה ישימות לילדים מבוגרים יותר או לילדים עם ASD בדרגת חומרה נמוכה יותר?
3. כיצד מחקרים עתידיים יכולים לשלב מדידה אובייקטיבית של תפקוד האוזן התיכונה כדי לחקור ולתקף את היעילות של LPP?
סטיבן וו. פורגס, אולגה וו. בז'נובה, אלגיז בל, ננסי קרלסון, יבגניה סורוקין, קרי ג'יי. היילמן, אדווין ה. קוק וגרגורי פ. לואיס
Frontiers in Pediatrics, 2014; 2:80
במחקר שני שנבדק על ידי עמיתים, ילדים עם הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD) שהשתמשו בגרסה מוקדמת של SSP חוו שיפור משמעותי בארגון הרגשי, בהקשבה, בדיבור ספונטני וברגישות השמיעתית.
